זִקְנָה - יאיר בן־חור

תָּוֵי פָּנִים נְפוּלִים, קָרַחַת סְתוּרָה,

חוֹלוֹת מִדְבָּר כְּפוּלִים, מִשְׁנָה לֹא סְדוּרָה –

בְּעִרְבּוּל נִצְחִי מוֹתִירִים צַלֶּקֶת אֲדֻמָּה,

בְּעִרְבּוּב אֵין־סוֹפִי פּוֹרֶצֶת דַּלֶּקֶת עֲצוּמָה,

פּוֹגַעַת, נוֹגַעַת, מַה הַתְּרוּפָה וּמַה הַמָּזוֹר –

תָּוֵי פָּנִים נְפוּלִים שׁוּב לֹא יוּכְלוּ לַחְזֹר.

שְׁלַבֵּי תְּרִיסִים מוּגָפִים, חַלּוֹן נָעוּל,

זְרוֹעוֹת שְׁלוּבֵי יָדַיִם מוּנָפוֹת, צִלְצוּל בָּהוּל –

בְּנִסּוּר חֵרֵשׁ מַבְעִירוֹת דְּלֵקָה לוֹהֶטֶת,

בְּוִתּוּר עִוֵּר מַסְתִּירוֹת שְׂרֵפָה מִשְׁתּוֹלֶלֶת,

פּוֹרַעַת, כּוֹרַעַת, מַה הַכְּאֵב וּמַה הַדְּאָבוֹן –

שְׁלַבֵּי תְּרִיסִים מוּגָפִים זוֹלְלִים אֶת הַלֵּב לְתֵאָבוֹן.

לֹא קַל לוֹ לִצְעֹד, לַלֵּב הַתּוֹשֵׁשׁ

מֵהָרֶגַע הַבָּא אֵינֶנּוּ עוֹד חוֹשֵׁשׁ,

מַמְתִּין, מְיַחֵל,

מְנַסֶּה לְהָבִין בְּכֹחוֹ הַדַּל וְשׁוֹאֵל

מַדּוּעַ זֶה מִתְבּוֹשֵׁשׁ,

וּבְמַקְלוֹ עִשְׂבֵי יְשִׁישׁוּת מְקוֹשֵׁשׁ.

מִנְהֶרֶת הַזְּמַן קוֹרֶצֶת, אוֹר חָשֵׁךְ בְּסוֹפָהּ,

דִּמְעָה תְּשׁוּשָׁה אֵלֶיהָ פּוֹרֶצֶת, קֹר קָפוּא מִסּוּפָה,

הָרֶגַע הַבָּא הַזֶּה מִתְקַדֵּם וּמִתְקָרֵב,

הָרֶגַע שֶׁאַחֲרֵי זוֹחֵל כְּצָב, כְּשׁוּעָל אוֹרֵב,

עַיִן בְּעַיִן נֶעֱצֶמֶת, חֹם בִּכְפוֹר מִתְעָרֵב –

מִנְהֶרֶת הַזְּמַן קוֹרֶצֶת, וְיִדֹּם אָז הַלֵּב.

‏27 באוקטובר, 2008, ‏כ"ח בתשרי, תשס"ט

מתוך הספר 'תחילת הזריעה' הוצאת פיוטית 2013